הדף בטעינה...
גיאולוגיה באוניברסיטה הפתוחה מילון (מילון)
חפש מתקדם
 
גודל גופן: א   א   א   א

 

עמוד <<הקודם   הבא>> תצוגת מונח פרוסה מיון עברי בחירת פריטים להדפסה
הכל א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת 9 8 7 6 5 4 3 2 1 0 All a b c d e f g h i j k l m n o p q r s t u v w x y z
אֲגַם
lake
הדפס
מקווה מים טבעי ביבשה שאליו מתנקזים נהרות ונחלים.
אֲגַף (קמט)
flank
הדפס
צדו של מבנה, כמו אגף קמט. למשל, לקמר מוארך יש שני אגפים הפונים מציר הקמר אל שני עבריו. ראו גם: צלע.
אִזְמַרְגָּד, אֶמֶרַלְד
emerald
הדפס
מינרל ירוק ממשפחת הבריל המשמש אבן חן יקרה. ראו גם: בריל.
אִיזוֹטוֹפּ
isotope
הדפס
צורה נוספת של יסוד כימי מסוים. מספר הפרוטונים בגרעין של האיזוטופ שווה לזה של היסוד, כלומר, זה אותו יסוד כימי, אך מספר הנֵיטְרוֹנים שבו שונה, ולכן משקלו האטומי שונה. ראו גם: אטום.
אִיזוֹמוֹרְפִיזְם
isomorphism
הדפס
שוויון בצורה, תופעה של מינרלים איזומורפיים - מינרלים שצורתם הגבישית דומה אך הרכבם הכימי שונה, כמו קלציט (CaCO3), סידריט (FeCO3) ומגנזיט (MgCO3), שהם מינרלים אנלוגיים בהרכבם.
אִיזוֹסְטַזְיָה
isostasy
הדפס
מצב של שיווי משקל בקרום כדור-הארץ, המושג על-ידי "ציפה" של קטעי קרום יבשתי או של קטעי קרום אוקייני על פני הסלע הפלסטי של המעטפת. למשל שלשלת הרים הבנויה בעיקרה מסלע גרניטי צפה על הסלע הפרידוטיטי הכבד יותר של המעטפת כשהיא שקועה חלקית במעטפת ויוצרת שורש הרים. בדומה לקרח הצף במים כשהוא שקוע חלקית בהם.
אִיזוֹסְטָטִי
isostatic
הדפס
שקשור באיזוסטזיה. ראו גם: איזוסטזיה.
אִיזוּר
zoning
הדפס
מבנה מעטפתי במינרל המבטא את גידולו של הגביש בשלבים.
אִצְבּוּעַ
interfingering
הדפס
צורת מגע משונן (דמוי אצבעות משולבות) בין יחידות סלעים המתחלפות אופקית. למשל, אצבוע בין חבורת יהודה מתור הקרטיקון לחבורת תלמי יפה בשולי הכרמל. מקור האצבוע בתזוזות חוזרות ונשנות במיקום הגבול שבין סביבות היווצרות במהלך הרבדת טור הסלעים.
אֵזוֹר אביסלי
abyssal zone
הדפס
אזור המצולות, תחום האוקיינוס שמעל מישורי המצולות העמוקים והשטוחים. באזור זה המים מעמיקים ל-4,000 מטרים ויותר. ראו גם: מישור מצולות.
אֵיאוֹקֶן
Eocene
הדפס
תקופה בתור השלישון, שהתקיימה לפני 55.833.9 מיליון שנים.
אֵפֶר געשי
volcanic ash
הדפס
חומר געשי שחלקיקיו קטנים, וגודלם עד 2 מ"מ. מקורו בחומר הנזרק לאוויר בעת פעילות געשית כשההתפוצצויות בלוע הר הגעש הן חזקות ביותר. הצטברות של אפר געשי יוצרת סלע טוף געשי.
אֶבֶן בוץ
mudstone
הדפס
מדסטון, סלע משקע קלסטי המורכב מגרגרי חרסית וסילט (טין), ונוצר בהתלכדות של משקע בוצי.
אֶבוֹלוּצְיָה
evolution
הדפס
התפתחות, תאוריה המבוססת על תורת דארווין ומסבירה כי המינים של היצורים משתנים בהדרגה במשך הזמן בשל שינויים בסביבה. פרטים מתאימים יותר לסביבה שורדים ומעבירים את תכונותיהם לדורות הבאים.
אֶדֶן היבשה, מַדָּף היבשה
continental shelf
הדפס
רצועה ימית בשולי היבשה המשתרעת מחוף הים עד מדרון היבשה. עומק המים בגבולה עם מדרון היבשה הוא כ-200 מטרים בדרך כלל.
[1 (segHrefId1)] [2 (segHrefId2)] [3 (segHrefId3)] [4 (segHrefId4)] [5 (segHrefId5)] [6 (segHrefId6)] [7 (segHrefId7)] [8 (segHrefId8)] [9 (segHrefId9)] [10 (segHrefId10)] [11 (segHrefId11)] [12 (segHrefId12)] [13 (segHrefId13)] [14 (segHrefId14)] [15 (segHrefId15)] [16 (segHrefId16)] [17 (segHrefId17)] [18 (segHrefId18)] [19 (segHrefId19)] [20 (segHrefId20)] [21 (segHrefId21)] [22 (segHrefId22)] [23 (segHrefId23)] [24 (segHrefId24)] [25 (segHrefId25)] [26 (segHrefId26)] [27 (segHrefId27)] [28 (segHrefId28)] [29 (segHrefId29)] [30 (segHrefId30)] [31 (segHrefId31)] [32 (segHrefId32)] [33 (segHrefId33)] [34 (segHrefId34)] [35 (segHrefId35)] [36 (segHrefId36)] [37 (segHrefId37)] [38 (segHrefId38)] [39 (segHrefId39)] [40 (segHrefId40)] [41 (segHrefId41)] [42 (segHrefId42)] [43 (segHrefId43)] [44 (segHrefId44)] [45 (segHrefId45)] [46 (segHrefId46)] [47 (segHrefId47)] [48 (segHrefId48)] [49 (segHrefId49)] [50 (segHrefId50)] [51 (segHrefId51)] [52 (segHrefId52)] [53 (segHrefId53)] [54 (segHrefId54)] [55 (segHrefId55)] [56 (segHrefId56)] [57 (segHrefId57)] [58 (segHrefId58)] [59 (segHrefId59)] [60 (segHrefId60)] [61 (segHrefId61)] [62 (segHrefId62)] [63 (segHrefId63)] [64 (segHrefId64)] [65 (segHrefId65)] [66 (segHrefId66)] [67 (segHrefId67)] [68 (segHrefId68)] [69 (segHrefId69)] [70 (segHrefId70)] [71 (segHrefId71)] [72 (segHrefId72)] [73 (segHrefId73)] [74 (segHrefId74)] [75 (segHrefId75)] [76 (segHrefId76)] [77 (segHrefId77)] [78 (segHrefId78)] [79 (segHrefId79)] [80 (segHrefId80)] [81 (segHrefId81)] [82 (segHrefId82)] [83 (segHrefId83)] [84 (segHrefId84)] [85 (segHrefId85)] [86 (segHrefId86)] [87 (segHrefId87)] [88 (segHrefId88)] [89 (segHrefId89)] [90 (segHrefId90)] [91 (segHrefId91)] [92 (segHrefId92)] [93 (segHrefId93)] [94 (segHrefId94)] [95 (segHrefId95)] [96 (segHrefId96)] [97 (segHrefId97)] [98 (segHrefId98)] [99 (segHrefId99)] [100 (segHrefId100)] [101 (segHrefId101)] [102 (segHrefId102)] [103 (segHrefId103)] [104 (segHrefId104)] [105 (segHrefId105)] [106 (segHrefId106)] [107 (segHrefId107)] [108 (segHrefId108)] [109 (segHrefId109)] [110 (segHrefId110)] [111 (segHrefId111)] [112 (segHrefId112)] [113 (segHrefId113)] [114 (segHrefId114)] [115 (segHrefId115)] [116 (segHrefId116)] [117 (segHrefId117)] [118 (segHrefId118)] [119 (segHrefId119)] [120 (segHrefId120)] [121 (segHrefId121)] [122 (segHrefId122)] [123 (segHrefId123)] [124 (segHrefId124)] [125 (segHrefId125)] [126 (segHrefId126)] [127 (segHrefId127)] [128 (segHrefId128)] [129 (segHrefId129)] [130 (segHrefId130)] [131 (segHrefId131)] [132 (segHrefId132)] [133 (segHrefId133)] [134 (segHrefId134)] [135 (segHrefId135)] [136 (segHrefId136)] [137 (segHrefId137)] [138 (segHrefId138)] [139 (segHrefId139)] [140 (segHrefId140)] [141 (segHrefId141)] [142 (segHrefId142)] [143 (segHrefId143)] [144 (segHrefId144)] [145 (segHrefId145)]
עמוד <<הקודם  הבא>>